- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
שחרור היולדת מביה"ח הסתיים במות העובר- משרד הבריאות יפצה ב230,000 ש"ח
לפסק הדין בעניין א.ג. ואח' נגד מדינת ישראל- משרד הבריאות
שחרור נחפז של יולדת לביתה הסתיים במותו הטראגי של העובר, ולפיכך הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית נגד משרד הבריאות. בימ"ש השלום ברחובות קבע כי הרופאים בבי"ח אסף הרופא התרשלו, ופסק להורים פיצוי של 230,000 ש"ח.
בתביעה ע"ס 600,000 ש"ח, שהגישו ההורים כנגד משרד הבריאות נטען, כי ההיריון של האם היה תקין עד לשבוע ה- 40, אלא שאז תוצאות בדיקות מעקב היריון שגרתיות הצביעו על ריבוי מיי שפיר, ולפיכך הגיעה האם מיוזמתה למיון יולדות בביה"ח אסף הרופא, אולם שוחררה לביתה לאחר שעה בלבד. יום למחרת, חזרה האם למיון עם כאבי בטן עזים, והועברה מיידית לניתוח קיסרי מחשש למצוקה עוברית והיפרדות שלייה, אולם בסופו של הניתוח חולץ היילוד ללא רוח חיים.
התובעים טענו, כי רופאי ביה"ח התרשלו בכך ששחררו את התובעת בחיפזון, שאילו היו משאירים את התובעת במיון להשגחה, היו מזהים את הסימנים הקליניים הראשונים של היפרדות השלייה ומונעים את מות העובר. כן טענו, כי היה על הרופאים להגדיר את ההיריון כבר סיכון מאחר וזהו הריונה ה-13של התובעת.
משרד הבריאות טען מנגד כי ההחלטה על שחרור התובעת מהמיון התקבלה ללא דופי ולאחר שבוצעו בה בדיקות מקיפות שנמצאו תקינות, וכי התובעת פנתה למיון בטענות של "צירים/לחצים" שהינם שכיחים בסוף ההיריון ולא התלוננה על תופעות של דימום או ירידת מים, לפיכך לא היו אינדיקציות שהצביעו על הצורך בהשגחה נוספת כך שההחלטה על שחרורה של התקבלה עפ"י הנהלים המקובלים, בצירוף הנחיות מפורטות. כן נטען כי לא ניתן היה למנוע את מות העובר, זאת מאחר והתובעת לא פנתה לביה"ח בשלב מוקדם יותר.
השופטת ריקי שמולביץ קבלה את התביעה בחלקה, לאחר שקבעה כי הרופאים התרשלו בטיפול בתובעת. נקבע, כי מרגע שהתובעת התלוננה על כאבים, לא היה מקום לשחררה, והיה על הרופאים להשאירה להשגחה. כן נקבע, כי נוכח קיומם של גורמי הסיכון בהריונה של התובעת, ובהם הלידות הרבות שעברה וריבוי מיי השפיר, היה על הרופאים לסווג את הריונה כהיריון בסיכון.
עוד נקבע, כי ספק אם נערכה לתובעת בדיקה מעמיקה של מכלול הנתונים, כפי שצריכה הייתה להיעשות, וכי מכתב השחרור שנמסר לה ניתן בניגוד לנהלים של משרד הבריאות, כיוון שלא נחתם על ידי רופא בכיר. לפיכך נפסק כאמור, כי משרד הבריאות התרשל ויפצה את התובעים ב- 230,000 ש"ח.
- ב"כ התובעים: עו"ד אביתר קציר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד חזי כהן
לפסק הדין בעניין א.ג. ואח' נגד מדינת ישראל- משרד הבריאות
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
</a>
